מה שהיה במילאנו לא יישאר במילאנו
כמדי שנה באפריל, צבאו מאות אלפי מבקרים על העיר מילאנו, שאירחה בפעם ה-58 את שבוע העיצוב החשוב בעולם. מחוץ ליריד המרכזי, שפעו הרחובות תערוכות, מיצגים, מופעי רחוב מוסיקליים, השקות ואירועים שסיפקו למבקרים ולמקומיים הפנינג מלא אקשן.
הפעילות הבלתי פוסקת שליוותה את האירוע ברשתות החברתיות ליבתה את תחושת הפארטי-פארטי. אחרי הכל, אירועים כאלה בדיוק יוצרים ימים מאושרים לחובבי האינסטוש, שקיבלו אינספור הזדמנויות צבעוניות ויצירתיות להוציא למי שנשאר בבית את העיניים. מעבר לפוטוגניות הבלתי מעורערת של שבוע העיצוב האיטלקי, אין עוררין על ההזדמנות שהוא מספק ליצירת מיזמים ושיתופי פעולה מיוחדים, ועל העובדה שהוא מסמן את המגמות והכיוונים שאליהם צועד עולם העיצוב. אחרי שבוע של עושר צבעוני וחומרי, יצירתיות וסטייל איטלקי, נותרתי באובר-דוז מוחלט. לקח לי עוד שבוע לסנן ולעכל, ואם כבר התבקשתי לסכם, להלן הכיוונים שזיהיתי:
נתחיל בפחות כבד – הצבע
נכון שכתום נהנה מיחסי ציבור אינטנסיביים מתחילת השנה, אבל אני ראיתי ורוד. הרבה ורוד. הוא אחד הצבעים האהובים עליי, אז יכול להיות שיש פה הטייה מסוימת, אבל בגדול ובתוך אווירה מאוד צבעונית ועתירת צבעי ניאון, פרחים, הדפסים, זכוכיות ודיסקו (שנות ה-80 מישהו?), אפשר בהחלט לומר שוורוד – והפעם עם נטייה לחמרה – הוא הצבע של 2019.
המשך ישיר של האווירה הפחות מכופתרת, התבטאה בקווי מתאר מעוגלים של פריטי הריהוט. קוים ישרים וסיומות חד משמעיות פינו מקום לצורות אמורפיות ואורגניות, רכות ומלטפות.
טכנולוגיה
כיסא הוא כיסא, שולחן הוא שולחן, והיכולת להפתיע ולחדש בעיצוב פריטים כדוגמתם מסתכמת בניואנסים, לכן חדשנות תתאפשר רק בתחום פיתוח החומרים או הטכנולוגיה. הרבה חברות הציגו רעיונות שימצאו את דרכם לתוך יצירותיהם של מעצבים. איקאה הרכיבה מטבח מנגן, בהרבה מקומות היו מסכים עם חיישני מגע שהגיבו למבקרים והציגו תרגום ויזואלי שלהם. אחת התערוכות הכי כיפיות היו של סוני, והיא עסקה במערכות היחסים שלנו עם רובוטים וברגשות שאנחנו עשויים לפתח כלפיהם. הכלבלב החמוד בסרטון לא חוסך במניפולציות, החל בגרגור, כשכושי זנב ועצימת עיניים.
קיימות כסטנדרט
קיימות, שימוש חוזר ומצבו האקולוגי של כדור הארץ שלנו, היוו השראה לדמויות מפתח. הגלריסטית רוזאנה אורלנדי, למשל, הכריזה על תחרות נושאת פרסים, "פלסטיק ללא אשמה", ובה התבקשו מעצבים ליצור מפלסטיק ממוחזר פריטים שימושיים. ואילו חברת האופנה COS הציגה מיצב בעיצובו של האדריכל הצרפתי ארתור מאמו-מאני. 700 לבנים הודפסו במדפסת תלת-ממד מחומרים ברי קיימא, ויצרו מיצב עוצמתי.
תאורה
תערוכת היורולוצ'ה, המוקדשת לתאורה, מוצגת מדי שנתיים במקביל ליריד המסחרי. בלטו בה פסי צבירה גמישים שמאפשרים דינמיות ותנועה (בניגוד לפסי צבירה קלאסיים ונוקשים). לעומתם, הוצגו מערכות לינאריות קשיחות, פסי תאורה ישרים, שמחלקים את החלל בזויות ישרות.
חוויות
התערוכה מאפשרת לחובבי האסתטיקה והאמנות לצבור חוויות מעוררות השראה. אחד השיאים מבחינתי היה הביקור בתערוכה שהציגה את עבודותיו של טדאו אנדו. מודלים, תמונות וסרטי וידאו סודרו בחללים המינימליסטיים וההרמוניים של מוזיאון סילו ארמאני, שאנדו עצמו שיפץ. התערוכה הוצגה לראשונה בפריז, והשמועות רומזות שארמאני עצמו היה מעורב בהבאתה למילאנו. היא מוצגת עד 28/7 ואם אתם באזור, רוצו! Via Bergognone 40 Milano
המיצג של מיסוני, Home sweet Home, הופקד השנה בידיה של אלסנדרה רובדה. היא יצרה פנטזיה עטופה בחוטי צמר צבעוניים, שלא פסחו על אף פריט בבית – ספות, מיטות, כיסאות, ספרים ושעונים – כולם נעטפו בשפה הויזואלית של המותג.
מיקי מאוס חוגג השנה 90, וזה אומר שנראה הרבה מאוד מיקי מאוסים באופנה ובעולם עיצוב הבית. המעצבת Elena Salmistraro הציגה פרשנות אורבנית עכשווית, צבעונית ומבריקה לדמותו הקלאסית של העכבר ההוליוודי. קולקציית הקפסולה שעוצבה עבור חברת Bosa הספרדית תהיה זמינה בטולמנ'ס רק בהזמנה אישית.
והפתעה אחרונה – חברת קרטל, שעשתה קריירה מעיצוב בפלסטיק, חוגגת השנה 70. עם קשר או בלי, השיקה החברה קולקציית כסאות מעץ בעיצוב פיליפ סטארק.
מה שהפך עבורי את הביקור הפעם למיוחד, היו סדרת מפגשים וראיונות שערכתי עם מעצבי-על-חלל. עם פיירו ליסוני שוחחתי על טעויות שמתגלות בפרויקטים ומרסל ונדרס סיפר לי על התשוקה החדשה שלו. רוב הפרטים בהמשך…
